אחסון שיתופי או שרת vps
הקמתם אתר אינטרנט ותהיתם מה הדרך הטובה ביותר להפעיל אותו, ואז שמעתם עוד קיצור טכני בעל שלוש אותיות: VPS. מאמר זה בא להסביר מה זה VPS, למה צריך את זה, ואילו יתרונות יש לו כפתרון לאחסון אתר באינטרנט.
בעבר, כאשר בעל עסק רצה להקים או לשדרג את נוכחותו באינטרנט, עמדו בפניו שתי אפשרויות עיקריות לאחסון האתר: אחסון שיתופי (shared hosting) ואחסון פרטי/ייעודי (dedicated hosting).
היה מדובר בשני קצוות קיצוניים, והיה ברור לאיזה צורך משמש כל פתרון:
אם היה מדובר באתר/שירות שמשרת אלפי (ואף יותר) משתמשים בו־זמנית, דורש אבטחה לא סטנדרטית, ועוד מקרי קצה כאלה וכאלה, היה מקובל לרכוש אחסון ייעודי (להשכיר שרת פרטי), לרכוש שרת פרטי ולאחסנו בחוות שרתים, ולפעמים אף להציב שרתים בבית העסק עצמו (on-site).
לרוב המכריע של אתרי האינטרנט הפשוטים ניתן היה להסתפק בשירותי אחסון שיתופי.
אז רגע, אחסון שיתופי או שרת vps?
בזמן שיתרונותיו של אחסון ייעודי ברורים, היו לו גם חסרונות עצומים: העלויות של רכישה או שכירות הציוד והתוכנה התחילו במאות דולרים בחודש, מחיר שלא כלל את ניהול השרתים—מה שדרש תשלום נוסף למשכיר, או עובד נוסף בבית העסק שמטרתו להתקין ולתחזק את השרתים.
במסגרת הניהול היה צריך לדאוג גם לבלאי פיזי של החומרה, מה שהוסיף לעלויות הגבוהות. זאת לעומת כמה עשרות שקלים עבור אחסון שיתופי שכלל בתוכו דאגה לכל הפרמטרים הללו.
מהו VPS?
כיום יש פתרון ביניים שנגיש מבחינה כספית לרוב בתי העסק ואף אנשים פרטיים, ונותן את עיקר היתרונות של אחסון ייעודי וגם של האחסון השיתופי.
פתרון זה נקרא שרת פרטי וירטואלי (Virtual Private Server), או VPS. שרתים וירטואליים (VPS) הם למעשה הקצאות משאבי מחשב על גבי מחשב או מקבץ מחשבים גדול יותר, אשר מתנהגים כמחשב אישי לכל דבר.
הקצאת המשאבים מובטחת לכל לקוח, אך בו זמנית מתאפשר ניהול יעיל יותר של משאבי "המחשב הגדול" על ידי שימוש נכון במעבדים או ליבות מרובות, ובכלל שימוש יעיל במשאבים עודפים.
בנוסף, ל־VPS יתרון עצום בצורת היכולת להגדיל את משאבי השרת באופן שרירותי, מה שלא מתאפשר בקלות בשרתים הייעודיים של פעם, ואף באחסון שיתופי.
התקיימה תקופת ביניים במעבר משרתים פיזיים ייעודיים לווירטואליים, כך שהיו מערכות וירטואליזציה שביצעו תיעדוף דינמי (VPS), וכאלה שהקצו באופן קבוע משאבים ללא ניהול חכם, לעיתים בכינויVDS – Virtual Dedicated Server.
כיום אין הבדל כזה, שכן המערכות יודעות לבצע הקצעת משאבים דינמית ללא פגיעה במשאבים של אף שרת וירטואלי בודד. כאן נכנס מושג נוסף שנהיה מעין buzzword – "הענן".
בתקופה הקודמת, כפי שאומרת האמירה המפורסמת, לא היה "ענן", אלא מחשב של מישהו אחר. כיום קיימות מערכות מתוחכמות יותר, שבהן שרת וירטואלי (VPS) אחד נמצא על מחשבים מרובים, לעיתים אף במיקומים פיזיים שונים.
כיצד ומדוע נולדה הטכנולוגיה
קיימות נסיבות ברורות וכמעט בלתי נמנעות שאפשרו את טכנולוגיית הווירטואליזציה שאנו מכירים היום: ירידה במחירי החומרה, התאמת החומרה לצרכי ספקי האחסון, והתקדמות בפיתוח מערכות השליטה כגון VMWare.
עם זאת, שרתים וירטואליים עדיין עולים יותר מאחסון שיתופי, ועדיין מצריכים ניהול עצמי ברמה מסוימת—אז איך נהיה המוצר אטרקטיבי היום למערכות קטנות כפי ששרתים ייעודיים לא היו בעבר?
הסיבה העיקרית היא שהתרחשה מהפכה שקטה הן במערכות ניהול השרתים, והן במערכות ניהול התוכן עבור אתרי אינטרנט.
בראש ובראשונה הדבר מתבטא בסטנדרטיזציה של כל התוכנות במחסנית הפיתוח והפריסה (development and deployment stack) של מערכות אינטרנטיות, ובכך הנמכה גורפת בעלויות.
כך למשל, למרות השמצות רבות בקרב מתכנתים, אין ספק שמחסנית ה־LAMP (Linux–Apache–MySQL–PHP) תפסה את הרוב המכריע של שוק מערכות האתרים.
רק למערכת ניהול התוכן WordPress המבוססת על מחסנית זו קיים נתח שוק של 50–80% מבין אתרי האינטרנט הדינמיים (תלוי את מי שואלים), נכון לפברואר 2017.
אולי יעניין אותך גם: אחסון אתר וורדפרס
המערכת הנפוצה ביותר שאינה מבוססת על מחסנית ה־LAMP היא ככל הנראה DotNetNuke, עם נתח שוק של מתחת לאחוז בודד.
המיוחד במחסנית ה־LAMP – שהיא חינמית לחלוטין וחוסכת 100% מהעלויות הראשוניות של התוכנה, למרות שקיימים המון שירותים נלווים בתשלום במידת הצורך.
כמו כן, בצד של ניהול השרת, מערכת ה־cPanel/WHM הפכה לסטנדרט בתעשייה, הן לניהול שרת עם אתר בודד, והן לניהול שרת שיתופי שמחזיק מאות אתרים.
מערכת זו אינה חינמית, אך חוסכת עלויות ניהול עצומות שהיו בעבר, גם למשתמשי גרסאות ישנות של מערכת זו.
מהצד השני, הסטנדרטיזציה כאמור של מערכות ניהול האתרים (דוגמת WordPress, Joomla, Magento) הציבה דרישות חדשות לכל אתר, קטן ככל שיהיה, שקשה יותר למלא על שרת שיתופי.
מערכות אלו מתאימות לשלל רחב של שימושים, ולכן יש בהן אפשרויות רבות למשתמש, שמצריכות יותר משאבים קבועים – מצב שמחמיר עם הזמן.
למשל, המערכת WordPress המליצה בעבר על קיום 256 מ"ב זיכרון (RAM) על השרת, אך לא היה מדובר במשאבים ייעודיים עבור המערכת.
כיום ללא תוספים או שינויים מיוחדים, זו בערך הדרישה המינימלית למשאבים ייעודיים.
מערכות אחרות (במיוחד Magento) מרחיקות לכת הרבה יותר, ודורשות בפועל כ־2 ג"ב זיכרון, מה שלא סביר עבור לקוח אחד על שרת שיתופי.
למפתחי מערכות אלה אין אינטרס להשקיע בהורדת הדרישות הטכניות, שכן זה דורש מאמץ אדיר של מהנדסים ללא תועלת משמעותית לחברות המפתחות את המוצרים הללו.
איזה VPS בכל זאת מתאים לי?
כפי שכתוב לעיל, בשנת 2017 המערכות כבר אחידות למדי, ועל פניו נשאר רק להחליט על כמות המשאבים הנדרשים עבור המערכת. חברת האחסון תדע להתאים לכם בדיוק את מה שנדרש—דבר נוסף שחוסך עלויות של השכרת מומחה שהיו בעבר.
עם זאת, אליה וקוץ בה: בכל זאת מומלץ להכיר כמה תכונות של שרתים, ובכלל לא הוזכרו לעיל מקרים של אחסון מערכת/שירות ייעודיים עבור בית העסק לשימוש פנימי, וכו'.
ראשית, חשוב לציין דבר ברור, שבעצם לא תמיד ברור:
אם ברשותכם מערכת שדורשת יותר משאבים ממה שמוקצה לכם, ניתן ליצור קשר עם חברת האחסון ולבקש להגדיל את המשאבים בתשלום נוסף—חוץ משניים: מהירות הדיסק הקשיח, ומהירות השרת.
אגע מיד בנושא הדיסק, אבל בנושא מהירות השרת, צוואר הבקבוק הוא ההשהיה (latency) – הזמן המינימלי שלוקח לבקשה להגיע לשרת ולחזוק ללקוח.
לכן יש צורך לבחור VPS שהמיקום הגיאוגרפי שלו יהיה קרוב ככל היותר לבסיס הלקוחות של העסק שלכם.
במילים אחרות, אם רוב לקוחותיכם נמצאים בישראל, השרת צריך לשבת גם הוא בישראל. נתון ההשהיה אינו זניח כלל, ועלול להווה את גורם האיטיות הגדול ביותר עבור האתר שלכם, אם השרת לא נמצא בישראל.
מעבר לזה, להלן הנתונים הטכניים שספק האחסון ייתן עבור VPS, ויש צורך להכיר. מדובר באותם נתונים כמו במחשב אישי, אך הדרישות עבור שרת וירטואלי שמחזיק אתר שונות מהמחשב בבית.
מומלץ להתייעץ עם חברת האחסון וצריכת המערכת שלכם לגבי:
- כמות ליבות / כוח העיבוד
- גודל זיכרון (RAM)
- נפח דיסק
- רוחב פס
יש צורך לרכוש לפחות את כמות המשאבים לעיל שהמערכת שלכם דורשת, בנוסף לדרישות מינימליות של מערכת ההפעלה.
רוחב הפס נקבע על ידי כמות המשתמשים שאתם צופים לאתר/מערכת שלכם, ואם האתר כבד במדיה (תמונות, וידאו פנימי) או מאפשר העלאת מדיה על ידי גולשים.
כאמור, לדיסק יש מאפיין של מהירות בנוסף לנפח. מהירות זו לא נמדדת במספרים בדרך כלל, אבל יש הבדל של שמים וארץ בין דיסקים קשיחים "רגילים" (SATA) ואפילו מתקדמים יותר (כגון SAS), לבין Solid State Drives (SSD).
חשוב לבקש שהשרת הווירטואלי יהיה ממוקם על SSD.
הערה בנושא מערכות הפעלה והתוכנה שתותקן על השרת: כאמור, לאתרי אינטרנט מתאימה מחסנית LAMP (מבוססת לינוקס, בדרך כלל CentOS) לרוב המקרים.
עם זאת, תיתכנה דרישות אחרות למערכת שלכם, ויש גם יתרונות למערכות אחרות. יש לזכור שבשרתי לינוקס לא מותקן ממשק גרפי, ולכן ניהול שרת עם מערכת לא סטנדרטית עלול להיות קשה ביותר.
לדוגמא, אם ברשותכם מערכת שתפקידה לתשאל שירותים חיצוניים (כגון מערכת שעושה ניתוח של ציוצים מהאתר Twitter), יתכן שכדאי להריץ אותה על שרת Windows.
שרתי Windows דורשים יותר משאבים ועולים מעט יותר, אבל יש להם ממשק גרפי מובנה, ולכן אינם דורשים יכולות טכניות מיוחדות לביצוע פעולות רבות.
כמו כן ניתן לקבל תמיכה טכנית מחברת מייקרוסופט, וליהנות ממגוון תוכנות ושירותים נלווים שעובדים על Windows אבל לא על לינוקס.
ניתן אף להתקין מחסנית של Apache–MySQL–PHP על Windows (המכוּנה WAMP).
ניהול, אבטחה וגיבויים
הנושא של הניהול ומה שנעוץ בכך אינו נושא למאמר זה, אך כאמור אין היום צורך בהשכרת איש מקצוע ייעודי שינהל VPS אחד או כמות קטנה של שרתים.
לאתרים קטנים לעיתים אפשר להסתדר ללא ניהול כלל, אך מומלץ להיעזר בשירותי ניהול בסיסיים הניתנים על ידי חברת האחסון (מדובר בעלות מזערית לעומת איש מקצוע פרטי).
מה שבדרך כלל אינו נכלל בניהול זה הן שתי נקודות חשובות ביותר:
אבטחה וגיבויים מתקדמים. רוב ספקי האחסון נותנים שירות זה, אך מדובר ברמה/שכבה אחת בלבד.
בנושא אבטחה קיימת אצל הספק אבטחה ברמת רשת, ואף התקנת חומת אש (firewall) על השרת.
זה אינו מכסה את אבטחת המערכת / אתר, וזו שכבה שדרכה מתבצעות כמעט כל הפרצות.
הפתרון הבסיסי ביותר הוא לעדכן באופן תדיר את כל מערכות האתר ולהשתמש רק במערכות ללא פרצות יעודות, אבל לעיתים זה לא מספיק ויש צורך להיעזר באיש מקצוע ייעודי (יתכן שאיש זה יגיע מטעם בונה האתר
, או מטעם חברת האחסון, כשירות נוסף).
בצד של הגיבויים, ספק האחסון ייתן בדרך כלל גיבוי ברמת שרת שלם (snapshot), אך מדובר בשחזור עם עלות זמן גבוהה ולכן ככלל גם עלות כספית. מומלץ לעבוד לפחות בשתי רמות גיבוי נוספות:
- גיבוי הקבצים האישיים בשרת: גיבוי כל הקבצים ברמת האתר/מתחם (domain). מערכת cPanel/WHM מאפשר גיבוי מסוג זה בתוכה, אך מומלץ לגבות ליעד חיצוני.
- גיבוי הקבצים הקריטיים של המערכת: מסד הנתונים של המערכת, ולעיתים גם קבצי הקוד, ישתנו בתדירות גבוהה, ולכן מומלץ לגבות אותם בנפרד. ניתן לכתוב תוכנית שתבצע את הגיבוי, או לרכוש תוכנית חיצונית עם יותר אפשרויות.
לא ניתן לסכם במאמר קצר זה את כל מה שיש להגיד על אחסון על שרתים וירטואליים פרטיים (VPS), אך אנו מקווים שהצלחנו לתת אוריינטציה בסיסית לגבי מה צריך כדי לרכוש ולתפעל שרת כזה. נשמח לענות על כל שאלה בנוגע לשירותים שלנו .
